תקציר:

רוית מקדישה את כל זמנה החופשי לחיבוק תינוקות נטושים. ללא חום ומגע התינוקות העזובים אינם מתפתחים, ואף עלולים שלא לשרוד. היא תמיד קיוותה לילד משלה אך החיים רצו אחרת. ללא זוגיות וילדים, היא חשה צורך להרעיף אהבה על כל מי שהיא יכולה. היא מבשלת מדי יום ארוחות למאות נזקקים וחסרי בית וגורמת להם להרגיש שיש להם לאן לחזור. לקראת גיל חמישים, כאשר שגרת חייה נקטעת בפתאומיות, רוית מוצאת את עצמה נטושה. היא מבינה שלא רק תינוקות זקוקים לחיבוק כדי לשרוד ויוצאת לחפש אחריו.